באושר ובעושר בזכות ובחובה

האם כלל השיתוף בין בני זוג חל גם על חובות כספיים? שאלה מעניינת זו עמדה לאחרונה לדיון בבית המשפט המחוזי במסגרת תביעה שהוגשה נגד בנק מזרחי במטרה למנוע ממנו לממש משכנתה על דירה שהייתה רשומה רק על שם הבעל.
התביעה הוגשה על ידי האישה אשר חתמה אומנם על הסכם ההלוואה אשר לשם הבטחתה נרשמה המשכנתה, אך יחד עם זאת טענה כי "לא הוסבר לה תוכן המסמך שעליו חתמה וכי המשכנתה נרשמה על חלקה בנכס שלא כדין, מאחר שהיא כלל לא חתמה על שטר המשכנתה. עוד היא טוענת כי לא ידעה על המשכנתה ולא הסכימה לה, ורק לאחר שהבנק החל בהליכים למימושה, נודע לה כי התובע משכן את הנכס לשם הבטחת תשלום ההלוואה לבנק. היא טוענת שהבנק לא נקט בכל הליך נגדה, לא לצורך פירעון ההלוואה ולא בקשר למימוש המשכנתה. מאחר שהבנק ידע על זכויותיה בנכס, מכוח היותה אשת הנתבע, היה עליו, לטענתה, לברר את הסכמתה למשכון הנכס לטובת ההלוואה ואף לוודא כי הבינה את משמעות המסמכים שחתמה עליהם."
הבנק מנגד טען "כי הוא מכיר בזכויות התובעת בנכס מכוח חזקת השיתוף, אולם הוא טוען להחלת חזקת השיתוף גם לגבי חובות. לטענתו, התובעת היא שותפה בקבלת ההלוואה והיא הסכימה לשעבוד הבית: היא חתמה על הבקשה להלוואה שבה נאמר כי הבית ישמש כביטחון להלוואה, והיא חתמה על הסכם ההלוואה כלווה ועל מסמכי הביטוח לנכס המשמש כביטחון להלוואה".
לאחר דיון בטענות הצדדים דחה בית המשפט את תביעת האישה תוך שהוא קובע את הדברים הבאים: "בענייננו לא מתעוררת כלל השאלה אם הבנק צריך היה לברר את מעמדה של התובעת כרעייתו של הנתבע או את ידיעתה כי הנכס עתיד להיות ממושכן. בהתאם לכך, אין מקום לקבוע כי בעת שנרשמה המשכנתה פעל הבנק שלא בתום לב, והתוצאה היא שלפי סעיף 9 לחוק המקרקעין עדיפה זכותו של הבנק, מכוח שטר המשכנתה, על פני זכותה של התובעת מכוח חזקת השיתוף."
יחד עם זאת, ראה בית המשפט לנכון להורות כי חלה על האישה הגנת סעיף 38 (א) לחוק ההוצאה לפועל אשר קובע כי פינוי החייב מהדירה ייעשה רק לאחר שיוכח כי יש לחייב ולבני משפחתו הגרים עימו מקום מגורים סביר או שיש להם יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום כאמור.

0 תגובות

השאירו תגובה

מעוניין להצטרף לדיון?
תרגיש חופשי להשתתף!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *