זהירות פייסבוק

האם פרסום דברים פוגעים ברשת חברתית כגון פייסבוק יכול להחשב כפרסום דברי לשון הרע, כמשמעם בחוק איסור לשון הרע. בית המשפט השלום נדרש לאחרונה לשאלה זו במסגרת קובלנה פלילית פרטית שהוגשה בעקבות הכפשות וכינוי גנאי שפרסם הנאשם בפייסבוק נגד הקובלת. טרם הכרעתו בשאלה זו, סקר בית המשפט את הוראותיו העיקריות של חוק איסור לשון הרע כדלקמן: "על פי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם או לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות ותכונות המיוחסים לו. פרסום, על פי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, יכול שיהא בעל פה, בכתב, בדפוס לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל או כל אמצעי אחר. על פי סעיף 2 (ב) רואים כפרסום לשון הרע אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע, כי הגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע, ואם היתה בכתב והכתב עשוי היה לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע."

בית המשפט השיב בחיוב מוחלט על השאלה האמורה, תוך שהוא קובע את הדברים הבאים: "כמפורט בסעיף 2(ב)(2), רואים כ"פרסום לשון הרע", "אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע". העיד הנאשם כי לא שיער שהקובלת תיפנה לפרופיל שלו. הנאשם לא מנע מן הקובלת להיחשף לדבריו הכתובים, כפי שלא מנע זאת מאיש. מכאן יש לקבוע כי הכתב עשוי היה לפי נסיבות הענין להגיע לאנשים נוספים זולת הקובלת, כפי שאכן הגיע בפועל, הגם שאותם אנשים העידו ברובם כי נחשפו לכיתוב האמור בעקבות שיחתם עם הקובלת. כך או כך, יש לקבוע כי בפרסום עסקינן וככל שיש בדבריו הכתובים של הנאשם משום לשון הרע, הרי יש בהציגם בפייסבוק משום פרסום. הפרסום בדוננו הוא פרסום וירטואלי הבא לביטוי באתר באמצעות הפרופיל של הנאשם. כפי שהוכח, איש לא היה מוגבל אותה עת מכניסה לפרופיל הנאשם… העובדה כי רק הקובלת ועדיה טענו כי ראו את התמונות והכיתוב, אינה שוללת את היות התמונות והכיתובים פתוחים לעיונו הרחב של כלל ציבור המשתמשים ומאליו בהתקיים נסיבה זו מהווים הדברים פרסום. גם אם היה הנאשם מגביל את יכולת כניסת משתמשי האתר לחבריו בלבד, אשר לדבריו מונים עשרות, היה מקום לסבור כי עסקינן בפרסום. שכן פרסום כאמור בסעיף 2 יכול שיהיה בדרכים שונות, ולענין לשון הרע אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע. הנאשם אישר, כי חבריו לרשת פונים לפרופיל שלו והמה יודעים אודות הגיגיו בדבר הקובלת. משכך, על פי נסיבות הענין, ודאי וודאי שהיה הכתב עשוי להגיע לאדם זולת הקובלת."

לאור דברים אלו, הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירות לפי חוק איסור לשון הרע, תוך שהוא מותיר את שאלת העונש לדיון בהמשך.

0 תגובות

השאירו תגובה

מעוניין להצטרף לדיון?
תרגיש חופשי להשתתף!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *